מבדק ה-moxo הינו כלי עזר חדשני לאבחון הפרעות קשב וריכוז.
אבחון פסיכודידקטי נערך על ידי פסיכולוג חינוכי ואורכו 4-6 שעות. הוא כולל מבחן פסיכולוגי ומבחנים דידקטיים. באבחון נבדקים התחומים הבאים: אינטיליגנציה, תפיסות: חזותיות, שמיעתיות. מנגנוני עיבוד מידע וסוגי הזיכרון השונים. מבחנים דידקטיים הכוללים: הישגי למידה פורמאליים, קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, הבעה בכתב ובעל פה, אסטרטגיות למידה ועוד... כמו כן, האבחון כולל אף את התחום הרגשי. בתוך האבחון ניתנות המלצות להורים ולבית הספר לטיפול בקשיים שאותרו וכן המלצות מפורטות להוראה מתקנת להתאמות לבחינות.
אבחון הבודק כישורים שכליים, תחומי חוזק וקשיים קוגנטיביים - שכליים, רמת אינטיליגנציה (מבחן וכסלר - מבחן IQ) וכן אף צדדים רגשיים (ציורים, CAT, בנדר). כמו כן, ביכולת האבחון להביא לאיתור קשיים נוירולוגיים (וכסלר, בנדר) וכן קשיים נסיבתיים (ראיון).
אבחון מקיף לאיתור מקור קשיים במוטוריקה גסה ובמיומנויות מוטוריות עדינות, אבחון ואיתור קשיים במערכת התחושתית, אבחון קשיים בתפיסה החזותית, אבחון ואיתור קשיים בכתיבה ובמיומנויות למידה, אבחון קשיי תכנון.
האגן (pelvis) הוא מבנה גרמי הממוקם בבסיס עמוד השדרה. תוצר של שלוש עצמות שהתאחו בבוגרים, האגן מחבר בין עמוד השדרה לגפיים התחתונות בחיבורו לעצם העצה מצד אחד ודרך מבנה באגן בשם ה"מרחשת", שהיא ה"מכתש" שלהמפרק הכדורי של הירך בצד הגפיים.
אוטיזם היא לקות הפוגעת ביכולת לקלוט מסרים מן הזולת ולפתח קשרים הדדיים באופן תקין. הפגיעה נגרמת בשל ליקוי בפעילות המוח, ראשיתה בגיל רך, ובדרך כלל היא קיימת לכל אורך החיים. אוטיזם שייך לקבוצה של לקויות התפתחות הנקראות "הפרעות התפתחות נרחבות"( PDD). הפרעות אלה מאופיינות בפגיעה קשה ורחבה בשלושה תחומי התפתחות: תפקוד חברתי, תקשורת, והתנהגות. אוטיזם מתאפיין בהתפתחות לקויה או חריגה מאוד בכל שלושת התחומים.
היא שיטת טיפול פסיכולוגית, אשר עושה שימוש בתהליכי קריאה וכתיבה בטקסטים ספרותיים. ההתייחסות הינה לנראטיב שבטקסט, וניתן להביאו בצורות נוספות לזו של המילה הכתובה, כמו: קטע ווידאו, סרט קולנוע, ואפילו חפץ דומם, אך עיקרון הכלת הנראטיב, תקפה בכולם.
דחיפת לשון מכונה גם דחיקת לשון או Tongue Thrust. זוהי תופעה נפוצה באוכלוסיה המתבטאת בתנוחת הלשון כנגד השיניים הקדמיות או דחיפתה בין השיניים העליונות והתחתונות בעת מנוחה, בזמן בליעה ולעתים בזמן הדיבור. בכל המצבים הנזכרים הלשון אמורה להימצא בתוך הפה מאחורי קו השיניים כשהיא איננה נראית. התופעה היא לרוב תולדה של הרגל אכילה מגיל הינקות שלא נעלם.
טיפול רגשי/נפשי, אחד מתחומי הטיפול הרגשי/ נפשי באמצעות האומנות- אפשרות נוספת לביטוי צורכי הנפש, ללא מילים, בכלים של תאטרון, דרמה ומשחק.
מטרת ההוראה המתקנת להקנות לתלמידים בעלי קשיי למידה טכניקות ואסטרטגיות למידה, ההופכות את הלמידה ליעילה.
מרכיב הקשור לתפקוד בחיי היום יום. ויסות חושי מתייחס לתהליך עיבוד מידע הכולל את כל מערכות החושים. יכולת תקינה של ויסות חושי עוזרת בארגון תגובה לגירויים חדשים באופן מסתגל ומתון. המונח ויסות חושי מתייחס לתגובות פסיכולוגיות והתנהגותיות. הוא משפיע על תחומי התפקוד השונים.
חגורת הכתפיים הנה מערכת של שרירים שממוקמת בין כתף אחת לשניה ואחראית על פעילויות שונות של הגוף, הן במוטוריקה הגסה והן במוטוריקה העדינה. חולשה בחגורת הכתפיים עשויה להתבטא בגילאים הרכים בקושי לזקוף את הראש, קושי להשען על האמות בשכיבה על הבטן, קושי בזחילה וכו'. בגילאי הילדות תשפיע חולשה בחגורת הכתפיים בפעילות הגפה כולה ועשויה להתבטא, בין היתר, ביציבת גוף שמוטה, קושי במשחקי כדור, בנשיאת חפצים, בכתיבה, ובפעילויות של מוטוריקה עדינה.
החיך הינו "התקרה" של הפה והוא מפריד בין חלל הפה לחלל האף. כאשר בתקופת ההריון לא נוצר חיבור תקין בין שני חלקיו של החיך נוצר שסע לאורכו. תופעה דומה יכולה להיווצר בשפה העליונה ומעליה ואז מתקבלת שפה שסועה. במקרים מסוימים קיים שסע בשפה ובחיך. השסע יכול להופיע בדרגות חומרה שונות.
טונוס שרירי הוא הכיווץ החלקי (התמידי) של שרירי הגוף. טונוס נורמלי מסייע ליציבה. מצבים אבנורמלים של טונוס שרירי נקראים היפוטוניה (hypotonia) - טונוס חלש והיפרטוניה (hypertonia) - טונוס מוגבר.
המודל של טיפול הורה-ילד צמח מתוך חיבור בין מספר גישות פסיכולוגיות המדגישות את חשיבות הקשר בין ההורה לילדו, ההשפעות ההדדיות והיחסים הנבנים ביניהם, כתורמות להתפתחותו הרגשית, החברתית והשכלית של הילד. על כן, במודל טיפול זה ההורים נתפסים כ"סוכני השינוי" וההשפעה המרכזיים ביותר בחיי הילד ונדרשים לכן, לתפקיד פעיל ומשמעותי.
באה לידי ביטוי ברגישות יתר למגע, למשטחים שאינם יציבים, לצלילים מסויימים, לרעש, גירוי חזותי או ריחות מסוימים. ליקוי בויסות חושיהוא הליקוי ביכולת לווסת ולארגן את התגובות לגרייה סנסורית באופן מדורג ומסתגל. קימת תגובתיות יתר, תת תגובתיות ותגובתיות משתנה.
קורה כשישנו פירוש מוטעה של המידע התחושתי שמגיע מהסביבה, דבר הגורם להתנהגות לאתפקודית .הליקוי מזוהה כאשר הסימפטומים חמורים דיים ושגרות החיים והפעילויות של האדם משובשות
סוגי הקשיים בעיבוד חושי:
- ליקוי מוטורי על בסיס סנסורי.
- ליקוי בהבחנה סנסורית - קושי בגילוי ושיוך משמעות למאפיינים ולאיכויות של גירוי תחושתי ספציפי.
- קושי בויסות חושי - חוסר יכולת לווסת את הרמה, העוצמה והמהות של התגובות לקלט סנסורי בדרך מדורגת ומסתגלת. תגובותיו של הילד בדרך כלל אינן תואמות את דרישות המצב.
קיימים 3 סוגים של קשיים בויסות החושי:
- תגובתיות יתר - תגובה מוגזמת, מהירה או ארוכת טווח לגירוי תחושתי. מתבטא בתגובות מוגזמות לגירוי או רתיעה והימנעות מגירוי, כלומר תגובות מאבק/בריחה/פחד/וקיפאון. יש אפקט מצטבר של גירויים במשך היום ויכולה להתרחש התפרצות דוקא על גירוי לא משמעותי לכאורה. כאשר המערכת מוצפת היא יכולה "לכבות" את עצמה. בדרך כלל משולב עם חיפוש אחר גרייה מווסתת.
- תת תגובתיות - תגובה פחותה או חסרה לגירוי תחושתי. חוסר יוזמה, פסיביות ואיטיות.
- חיפוש תחושתי - צורך ועניין מוגברים מהרגיל בהתנסויות תחושתיות בעוצמה רבה ובאופן ממושך. נראה כמו "בור ללא תחתית".
קושי בויסות החושי יבוא לידי ביטוי בקשיים תפקודיים ברמות קושי שונות וישפיע· על ההתפתחות הרגשית, החברתית, התפיסתית והסנסומוטורית של הילד.
ילדים עם קשיים ביכולת הויסות החושי מתוארים כילדים המתקשים להתרגל לפעילויות יום יום פשוטות כמו אכילה ושינה. הם מתקשים להרגיע את עצמם, נתונים למצבי רוח משתנים וכן נמצאים בחוסר שקט גופני. ילדים אלה מתוארים גם כחרדים, פוחדים מנטישה וכן בעלי דימוי עצמי נמוך.
כשילד חווה קושי בויסות חושי המפריע לתפקודו היומיומי בבית, בגן, או בבית הספר, חשוב שיקבל מענה. טיפול בריפוי בעיסוק והדרכה להורים משפרים באופן ניכר את יכולת התפקוד של הילד, את התמודדותו עם העולם, וכן את דימויו העצמי כילד מתפקד ומוצלח.
שם כולל לקבוצת לקויות המשפיעות על טווח רחב של מיומנויות, ביניהן מיומנויות למידה ותפקודי יומיום. הסובלים מלקויות למידה מתקשים ללמוד מידע או מיומנויות חדשים או להפגין את הידע הקיים באופן התואם את המצופה מגילם ומנת המשכל שלהם. על פי המדריך האבחוני DSM-IV, ההגדרה המקובלת לצורך קביעת אבחנה של לקות למידה הינה במצב בו הישגי הילד במבחנים סטנדרטיים בקריאה, חשבון או בהבעה בכתב, המועברים באופן אישי, נמוכים במידה משמעותית מהמצופה לגילו, רמת השכלתו ורמת המשכל שלו. לקויות הלמידה מפריעות לאדם במידה משמעותית להישגים האקדמיים או לפעולות החיים היומיומיות, המחייבות כישורי קריאה, חשבון או כתיבה.
הפרעה בה עיבוד המידע המגיע מהסביבה ונקלט על ידי החושים אינו תקין. עיבוד חושי תקין זוהי בעצם היכולת לקלוט את גירויי הסביבה והגוף באופן תקין ולהגיב אליהם בהתאם. הליקוי יכול להופיע באחת ממערכות התחושה (למשל מגע) או בשילוב של כמה מערכות יחד. הליקוי בויסות יתבטא באחת משתי האפשרויות- תת רגישות או רגישות יתר אשר יכולים להביא להימנעות ורתיעה מתחושה או לחילופין לחיפוש תחושה וגרייה מוגזמים. ילדים אלו מאובחנים לעיתים בטעות כילדים עם הפרעות התנהגות/ קשיי למידה/קושי חברתי ועוד, כאשר למעשה הליקוי בעיבוד או בויסות הוא הגורם לאופן התנהלותם.
(GROSS MOTOR SKILLS) היכולת התנועתית המאפשרת ביצוע פעולות כגון זחילה, ישיבה, הליכה וריצה. מגוון פעולות זה דורש הפעלת מערכת השרירים הגדולים בגוף.
(FINE MOTOR SKILLS) היכולת התנועתית המאפשרת ביצוע פעולות כגון: צביעה, גזירה, השחלת חרוזים, ציור וכתיבה. מוטוריקה עדינה כרוכה בהפעלת קבותות שרירים באצבעות ובתאום פעולתם עם העין.
צלקות היפרטרופיות עוברות ריפוי חלקי ספונטני בפרק זמן נרחב ועשויות ליצור כויצה (קונטרקטורה)-חיבור רקמת עור משני צידי מפרק או מחיבור רקמת עור לרקמות שמתחתיה. מטרת הטיפול בריפוי בעיסוק עם נפגעי כוויות היא מניעת קונטרקטורות ע"י שמירה על מנחים תפקודיים, הגמשת הצלקת באמצעות עיסוי יומיומי, התאמת יריעות סיליקון וחבישות לחץ במידת הצורך.
מבנים באוזן הפנימית המבחינים בתנועה ובשינויים בתנוחת הראש. למערכת זו תפקיד חשוב בשמירה על שיווי המשקל, היציבה וההתמצאות במרחב. רגישות ווסטיבולרית יכולה להתבטא בהימנעות מגירויים ווסטיבולרים כגון: חשש מנדנוד או פחד מקפיצות ומטיפוס על סולמות, בחילה בזמן נסיעה במכונית והימנעות מתנועות סיבוביות. כמו כן קושי בשמירה על שיווי משקל ויציבה לקויה. תת רגישות ווסטיבולרית יכולה להופיע ברצון לנדנוד חזק מאד וביצוע פעולות מסוכנות במרחב ללא מודעות לסכנה.
(תחושה עמוקה), מעניקה מידע על גבולות הגוף, היחס בין איברי הגוף, קצב התנועות, התסמון שלהם ומידת הכח שיש להשקיע בכל פעילות. מידע זה מתקבל מהשרירים ומהפרקים. סימנים לתפקוד לא תקין של מערכת זו יכולים להיות: סרבול מוטורי, שימוש לא מותאם בכח הגוף, התמצאות לקויה במרחב, נפילות חוזרות וחוסר מודעות לתנועות בגוף בחלל.
בשמו המקצועי DCD, הינה הפרעה בהתפתחות הקורדינציה המוטורית של הילד, אשר אינה נגרמת עקב מצב רפואי כלשהו. ההפרעה באה לידי ביטוי בתפקוד מתחת לנורמת הגיל בפעילויות יומיומיות הדורשות תיאום בין תנועות הגוף ולרוב פוגעת גם בתפקוד הלימודי. כחלק מהפרעה זו ניתן לראות הפרעות במוטוריקה הגסה, במוטוריקה העדינה או בשתיהן, אשר יתבטאו בקושי לבצע פעולות יומיומיות כגון דילוג, קפיצה, כדרור כדור, רכיבה על אופניים ופעילות על מתקנים בגן המשחקים. הקושי יכול להתבטא גם בתפקודים יומיים כגון אכילה בסכין ומזלג, לבישה ורחצה.
קושי להתמודד עם תסכול כתוצאה מכישלון, הפסד במשחק, אי-השגה של דבר שרוצים או אירועים ומצבים אחרים, בהם ילדים אינם מסוגלים להתמודד בצורה תקינה ומגיבים בעוצמה רגשית גבוהה, בהתפרצות תוקפנית קיצונית, כעס, בכי וכו'.
הינו תהליך בו מערכת העצבים במוח מקבלת מסרים חושיים דרך קולטנים הנמצאים על העור ובגוף, מפרשת אותם ומשתמשת באינפורמציה החושית בתהליכי תפקוד. תהליך עיבוד חושי תקין ומווסת יהיה יעיל ויבוא לידי ביטוי בתגובה מותאמת למתרחש.
שיטת טיפול פסיכוטרפית חוויתית שעובדת על תנועה ופעולה ומתבססת ביצירתיות שיש בכל אדם ואדם.
הפסיכולוג ההתפתחותי פועל מתוך הבנה והכרה ביחסי הגומלין המתקיימים בין תהליכים גופניים, נפשיים וחברתיים, המעצבים ללא הרף את האדם. השענותו על גוף הידע המחקרי והקליני אשר עוסק באופן בו תהליכים אלו באים לידי ביטוי לאורך התפתחות הילד, מאפשר לו להתעמק באיתור ובאבחון קשייהם ההתפתחותיים של ילדים, והתאמת שיטת הטיפול להם ולמשפחתם. טיפול זה יכול לכלול סיוע רב מערכתי ורב מקצועי (התאמת מסגרת חינוכית ייחודית והכוונתם של צוותי טיפול פארה רפואיים) ו/או טיפול פסיכולוגי לילד ולמשפחתו. אחד המודלים היעילים לטיפול פסיכולוגי בתקופת הינקות, הגיל הרך והילדות הינו טיפול הורה-ילד (טיפול דיאדי).
(Speech Language Pathology) הוא השם הניתן לחקר ההפרעות בתקשורת. תחת כותרת זו נמצאות הפרעות בתחומי התקשורת, השפה, הדיבור, הבליעה והשמיעה. הפרעות בתקשורת יכולות להיות מולדות או נרכשות ועשויות להופיע בכל גיל.
ראה: קלינאות תקשורת לילדים.
קלינאי תקשורת הוא בעל מקצוע העוסק באיתור, אבחון, הערכה שיקום וייעוץ בכל הנוגע להתפתחות שפה, ליקויי שמיעה, דיבור ובליעה. עבודת קלינאי התקשורת משתלבת במערכות שונות כמו מערכת החינוך ומערכת הבריאות. כמו כן, קיימים מרכזים פרטיים לטיפול בתחומים השונים שהוזכרו לעיל.
(או יותר נכון הפרעת קשב ) - ADD - מוגדרת כחלק מהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות, אך ללא המרכיב ההיפראקטיבי. מדובר בהפרעה נוירוהתפתחותית מוכרת המופיעה בדרך כלל כבר מהגיל הרך. לכל ילד תמונה ייחודית לו. בדרך כלל ההפרעה תתאפיין בקושי למקד קשב למשך זמן התואם את המצופה מהגיל, במשימה קוגניטיבית או לימודית וכן בקושי לעכב תגובות ואימפולסיביות. ההפרעה נחשבת לאחת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסיכיאטריה של הילד ויש לה השלכות משמעותיות על התפקוד הרגשי, התנהגותי, חברתי ולימודי של הילד.
תסוגה - משמעותו בפסיכולוגיה נסיגה לשלבים מוקדמים, היפוכה של התקדמות. רגרסיה אפשרית בתחום הרגש, ההתנהגות, החברה והמחשבה.
מקצוע הריפוי בעיסוק (Occupational Therapy) הינו מקצוע טיפולי-שיקומי-חינוכי, שמטרתו לספק לאדם כלים ומיומנויות אשר יאפשרו לו להתמודד עם דרישות החיים. המקצוע מתמקד במגוון העיסוקים המבוצעים על ידי בני אדם בכל הגילאים וחשיבותם לתפקוד האדם ותחושת השייכות החברתית ורווחתו.
ראה: ריפוי בעיסוק לילדים.
רפלקסולוגיה הינה שיטת טיפול ממגוון שיטות הטיפול השונות מתחום הרפואה המשלימה אך עדיין ייחודית מאוד בשל אופן הטיפול אשר בה משתמשים בכפות הרגליים לאבחון רפואי ולטיפול באנשים. מטרת הרפלקסולוגיה היא להשיב את האדם למצב של איזון הן מהבחינה הנפשית והפיזית גם יחד.
כאשר הוגים בצורה משובשת צליל (הגה) אחד או יותר בדבור. לדוגמא "יו יוצה" במקום "לא רוצה" זה נחשב להפרעת היגוי, בהתאם לנורמות באותו גיל. לעיתים שיבושי היגוי כוללים גם הגיה שגויה של תנועות. לדוגמא: הגיית התנועה a במקום e. במקום להגיד (gezer) יאמר (gazar), אך שיבושים אלה הם נדירים יחסית.
תסמונת אספרגר היא מגבלה נוירולוגית התפתחותית המתבטאת בעיקר בקשיים באינטראקציה חברתית ורגשית. לבעלי התסמונת אינטליגנציה תקינה, ולעתים קרובות אף גבוהה מן הממוצע, יכולות מילוליות טובות וזיכרון מעולה לפרטים. קיים פער משמעותי בין היכולת הקוגניטיבית והפוטנציאל המילולי שלהם לבין תפקודם בחיי היומיום. מאפייניה העיקריים של התסמונת הם קשיים באינטראקציה חברתית, קשיי תקשורת , התמקדות מופרזת בתחומי עניין צרים ולעתים גם יוצאי דופן (כגון לוחות זמנים של רכבות או דינוזאורים). אופן החשיבה נוקשה ותבניתי, ולעיתים מאופיינים בסרבול מוטורי קל ורגישות תחושתית.
