דוד (שם בדוי) , ילד בכיתה ג', הגיע אלי לטיפול בגלל שהוריו הרגישו שישנם תופעות בהתנהגותו שמפריעות לו בהתפתחותו התקינה. דוד ילד סגור ומופנם, מבחינה חברתית לא יוצר קשרים כמו רוב הילדים ונראה שיש דברים לא ברורים שמציקים לו.
בפגישתי הראשונה עם הילד(לאחר פגישת הכרות עם הוריו) ביקשתי שיספר לי משהו על עצמו. דוד אמר לי שהוא "תולעת ספרים". שאלתי אותו על הספרים שהוא קורא, מה הוא אוהב במיוחד, כמה ספרים הוא קורא וכו'. דוד ענה תשובות קצרות ועינייניות . בהמשך שאלתי אותו מה עוד הוא יכול לספר על עצמו. דוד הסתכל אלי ולא הוסיף דבר. הרגשתי שקשה לו לספר ואולי הוא נבוך ממני. בכל זאת אני אדם זר ששואל שאלות אישיות. שאלתי אותו האם הוא מוכן שאני אזמין חבר כלשהו שלו כדי שיספר לי עוד על דוד.
הכוונה למשחקי תפקידים ולהחלפת תפקידים. בפסיכודרמה אפשר "להזמין" דמות כלשהי לבמה שתספר משהו על הפרוטגוניסט, שהוא הגיבור של המחזה. במקרה זה, דוד הוא הגיבור של הסיפור והוא מוזמן להזמין לבמה דמות שתספר על דוד. דוד תפס למה אני מתכוון והוא הסכים "להביא" לחדר את חברו מיכאל. ביקשתי מדוד ללכת לדלת של החדר ולחזור אלי כמיכאל. דוד הלך לדלת וכאשר הסתובב אלי ראיתי מבט אחר. מיד אמרתי: "שלום מיכאל, אני נורא שמח שבאת אלי, שמי גדי ואני נפגש כאן פעם בשבוע עם דוד, הייתי רוצה שתספר לי קצת על דוד. דוד, בדמות של מיכאל, החל לספר לי על דוד הרבה מאוד דברים. בין השאר סיפר לי שדוד הוא ילד לא מקובל מבחינה חברתית, אין לו הרבה חברים ושבזמן האחרון עשו עליו חרם בכיתה. כמעט שלא מדברים איתו. שאלתי למה עשו על דוד חרם?, מיכאל סיפר שדוד אינו מוכן לשתף אחרים במשחקים השונים שמשחקים בחצר ולכן מלך הכיתה ששמו איתמר, החליט שעושים חרם על דוד. היה מפתיע לראות כמה מידע אני מקבל על דוד דרך מיכאל. לאחר מספר שאלות נוספות הודתי למיכאל על כך שהסכים לבוא ולספר לי על דוד. מיכאל יצא, ובדרכו חזרה אלי מהדלת פגשתי שוב את דוד. אמרתי לו שמיכאל היה אצלי וסיפר לי עליו כמה דברים ובין השאר על החרם שעושים לו בכיתה. דוד אמר לי: "אתה צריך להזמין לכאן גם את אופיר, מהכיתה המקבילה כדי להכיר יותר את דוד".
כאן מאוד הפתיע אותי דוד בהבנתו את כללי המשחק ובפוטנציאל שיש למשחק בעיניו. הוא הבין שכדי להכיר אותו לא מספיק לפגוש את מיכאל, אני צריך להכיר גם את אופיר. אופיר "נכנס" לחדר וסיפר שדוד חבר טוב ונעים לשחק איתו. הוא פוגש אותו בהפסקות והוא יודע שבכיתה שלו עושים עליו חרם. הוא הציע לדוד לאסוף מספר חברים שתומכים בהסרת החרם כדי שאיתמר, מלך הכיתה יסיר את החרם שהכריז עליו. נפרדתי בתודה מאופיר והזמנתי את דוד לחזור לחדר. דוד ביקש מיד להביא לכאן את איתמר מלך הכיתה. איתמר אכן "התיצב" בחדר וסיפר על החרם שעשה לדוד ועל כך שדוד לא משחק באופן הוגן ולכן יש עליו חרם. אחרי איתמר ביקש דוד להביא את מלכת הכיתה ששמה סיגל. סיגל סיפרה שדוד אוהב אותה, אבל היא לא אוהבת אותו. הסיבה העיקרית שהיא לא אוהבת אותו זה בגלל שדוד מחטט באף... .
אפשר היה לתאר עוד ובפרטי פרטים מידע מאלף שמסרו חבריו של דוד על דוד. הרגשתי כמטפל שלמדתי הרבה מאוד על דוד והתהליך היה מרתק וחשוב להמשך עבודתי איתו.
שבוע לאחר מכן נכנס דוד לחדר ודבר ראשון סיפר לי שהחרם עליו הוסר. הייתי מופתע מאוד. דוד סיפר לי שניגש לאיתמר, מלך הכיתה יחד עם עוד שני ילדים שתמכו בהסרת החרם עליו ואכן החרם הוסר. "עכשיו יש לי מלא חברים" סיפר לי בהתרגשות.
היה לי ברור שדוד מצא כוחות פנימיים לשנות את מעמדו המוחרם בכיתה. ואולי זה המסר העיקרי של הסיפור: הילדים שלנו יכולים למצוא בתוכם את הכוחות להתמודד עם הסביבה שלהם, הם זקוקים לקצת תמיכה והכלים הפסיכודרמתיים (החלפת תפקידים ומשחקי תפקיד) היו כאן לעזר רב. העבודה עם דוד נמשכת וכל פעם נפתחים נושאים נוספים כמו למשל, היחסים עם הוריו, אחיו, הקשיים בלימודים , פחדים שמלווים אותו ועוד.
דימוי עצמי וערך עצמי נבנים אצל כולנו מאוסף החויות החיוביות והשליליות שאנו צוברים במהלך חיינו. יש לנו אפשרות להשפיע על ילדיינו כדי שתיבנה בתחילת דרכם,תשתית של ערך ודימוי עצמי חיובי.
בפגישתי הראשונה עם הילד(לאחר פגישת הכרות עם הוריו) ביקשתי שיספר לי משהו על עצמו. דוד אמר לי שהוא "תולעת ספרים". שאלתי אותו על הספרים שהוא קורא, מה הוא אוהב במיוחד, כמה ספרים הוא קורא וכו'. דוד ענה תשובות קצרות ועינייניות . בהמשך שאלתי אותו מה עוד הוא יכול לספר על עצמו. דוד הסתכל אלי ולא הוסיף דבר. הרגשתי שקשה לו לספר ואולי הוא נבוך ממני. בכל זאת אני אדם זר ששואל שאלות אישיות. שאלתי אותו האם הוא מוכן שאני אזמין חבר כלשהו שלו כדי שיספר לי עוד על דוד.
הכוונה למשחקי תפקידים ולהחלפת תפקידים. בפסיכודרמה אפשר "להזמין" דמות כלשהי לבמה שתספר משהו על הפרוטגוניסט, שהוא הגיבור של המחזה. במקרה זה, דוד הוא הגיבור של הסיפור והוא מוזמן להזמין לבמה דמות שתספר על דוד. דוד תפס למה אני מתכוון והוא הסכים "להביא" לחדר את חברו מיכאל. ביקשתי מדוד ללכת לדלת של החדר ולחזור אלי כמיכאל. דוד הלך לדלת וכאשר הסתובב אלי ראיתי מבט אחר. מיד אמרתי: "שלום מיכאל, אני נורא שמח שבאת אלי, שמי גדי ואני נפגש כאן פעם בשבוע עם דוד, הייתי רוצה שתספר לי קצת על דוד. דוד, בדמות של מיכאל, החל לספר לי על דוד הרבה מאוד דברים. בין השאר סיפר לי שדוד הוא ילד לא מקובל מבחינה חברתית, אין לו הרבה חברים ושבזמן האחרון עשו עליו חרם בכיתה. כמעט שלא מדברים איתו. שאלתי למה עשו על דוד חרם?, מיכאל סיפר שדוד אינו מוכן לשתף אחרים במשחקים השונים שמשחקים בחצר ולכן מלך הכיתה ששמו איתמר, החליט שעושים חרם על דוד. היה מפתיע לראות כמה מידע אני מקבל על דוד דרך מיכאל. לאחר מספר שאלות נוספות הודתי למיכאל על כך שהסכים לבוא ולספר לי על דוד. מיכאל יצא, ובדרכו חזרה אלי מהדלת פגשתי שוב את דוד. אמרתי לו שמיכאל היה אצלי וסיפר לי עליו כמה דברים ובין השאר על החרם שעושים לו בכיתה. דוד אמר לי: "אתה צריך להזמין לכאן גם את אופיר, מהכיתה המקבילה כדי להכיר יותר את דוד".
כאן מאוד הפתיע אותי דוד בהבנתו את כללי המשחק ובפוטנציאל שיש למשחק בעיניו. הוא הבין שכדי להכיר אותו לא מספיק לפגוש את מיכאל, אני צריך להכיר גם את אופיר. אופיר "נכנס" לחדר וסיפר שדוד חבר טוב ונעים לשחק איתו. הוא פוגש אותו בהפסקות והוא יודע שבכיתה שלו עושים עליו חרם. הוא הציע לדוד לאסוף מספר חברים שתומכים בהסרת החרם כדי שאיתמר, מלך הכיתה יסיר את החרם שהכריז עליו. נפרדתי בתודה מאופיר והזמנתי את דוד לחזור לחדר. דוד ביקש מיד להביא לכאן את איתמר מלך הכיתה. איתמר אכן "התיצב" בחדר וסיפר על החרם שעשה לדוד ועל כך שדוד לא משחק באופן הוגן ולכן יש עליו חרם. אחרי איתמר ביקש דוד להביא את מלכת הכיתה ששמה סיגל. סיגל סיפרה שדוד אוהב אותה, אבל היא לא אוהבת אותו. הסיבה העיקרית שהיא לא אוהבת אותו זה בגלל שדוד מחטט באף... .
אפשר היה לתאר עוד ובפרטי פרטים מידע מאלף שמסרו חבריו של דוד על דוד. הרגשתי כמטפל שלמדתי הרבה מאוד על דוד והתהליך היה מרתק וחשוב להמשך עבודתי איתו.
שבוע לאחר מכן נכנס דוד לחדר ודבר ראשון סיפר לי שהחרם עליו הוסר. הייתי מופתע מאוד. דוד סיפר לי שניגש לאיתמר, מלך הכיתה יחד עם עוד שני ילדים שתמכו בהסרת החרם עליו ואכן החרם הוסר. "עכשיו יש לי מלא חברים" סיפר לי בהתרגשות.
היה לי ברור שדוד מצא כוחות פנימיים לשנות את מעמדו המוחרם בכיתה. ואולי זה המסר העיקרי של הסיפור: הילדים שלנו יכולים למצוא בתוכם את הכוחות להתמודד עם הסביבה שלהם, הם זקוקים לקצת תמיכה והכלים הפסיכודרמתיים (החלפת תפקידים ומשחקי תפקיד) היו כאן לעזר רב. העבודה עם דוד נמשכת וכל פעם נפתחים נושאים נוספים כמו למשל, היחסים עם הוריו, אחיו, הקשיים בלימודים , פחדים שמלווים אותו ועוד.
דימוי עצמי וערך עצמי נבנים אצל כולנו מאוסף החויות החיוביות והשליליות שאנו צוברים במהלך חיינו. יש לנו אפשרות להשפיע על ילדיינו כדי שתיבנה בתחילת דרכם,תשתית של ערך ודימוי עצמי חיובי.
