התחלת טיפול באומנות?.... / מאת: רונית אברהמי בן לולו, מטפלת באומנות
כשאמא של אורי (שם בדוי), בן – 5 צלצלה, היא הביעה חשש שהורים רבים מביעים: "הגננת המליצה שאורי יעבור טיפול באומנות, אבל אני לא בטוחה שהוא באמת זקוק לטיפול, אשמח לקבל הסבר קצר על מה זה בכלל טיפול באומנות?
ילדים רבים שמופנים למסגרת טיפולית מתקשים להביע את עצמם בצורה שתבהיר את הקושי שעמו הם מתמודדים, הסיבות לכך יכולות להיות רבות: העדר יכולת ורבלית (מילולית) לתיאור הקושי חוסר ידיעה למיקום או מיקוד מקור הבעיה ועוד....
מצאתי לנכון להסביר במאמר זה את הנקודות המרכזיות שהטיפול באומנות יכול להעניק לילדים קטנים כמו גם ליתר הגילאים הנזקקים לעזרה: טיפול באומנות הוא שם כולל למפגשים שמטרתם טיפול רגשי המאפשר למטופל הבעה וריפוי באמצעים בלתי מילוליים.
טיפול באומנות מתרחש בשלושה פנים –המטופל (היוצר), המטפל (הצופה והמאבחן) והתוצר האומנותי. (ציור, פיסול, רישום או שרבוט). אומנות היא שפה שאינה מאיימת על הילדים, במרחב הבטוח הם מאפשרים לעצמם לגעת בתכנים פנימיים רבים ומגוונים שלעיתים יש קושי לבטאם באופן מילולי.
חומרי האומנות משמשים ערוץ תקשורת נוסף "שפה של חומרים וצבעים" המאפשרים למטופל לספר את סיפורו בדרך שאינה מאיימת ולבטא את חוויית עולמו הפנימי. האומנות מאפשרת יצירת "מרחק" מהקושי או הבעיה וכך מתוך התהליך היצירתי, יכול המטופל לגלות את רגשותיו ומחשבותיו וביחד עם המטפל למצוא נקודות חוזק וכוחות להתמודד עם הבעיה.
המפגשים נערכים בסטינג קבוע - פעם בשבוע או יותר, באופן קבוע בשעה קבועה ובאותו מקום כאשר המטפל/ת והמטופל מעבדים את התכנים באמצעות שימוש בחומרי יצירה שונים ומגוונים. לאורך הזמן, ניתן לראות באמצעות התוצרים את התהליך שעובר הילד, תוצרים אלו נשמרים וניתן לשוב ולהתבונן בהם במועד מאוחר יותר מפרספקטיבה רחבה שמאפשרת אבחון מדוייק יותר למצבו כיום בהשוואה לשלבי הטיפול הקודמים.
כשמדובר בילדים (מתחת לגיל -18), מתקיים מפגש מקדים של ההורים עם הדמות המטפלת על מנת לתת רקע להגעתו לטיפול וכדי לקבל את המידע הדרוש על הילד, התפתחותו, סביבת מגוריו, יחסיו עם הוריו ואחיו ועוד.... בנוסף, כפי שיוצג בהמשך, ההורים מגיעים להדרכת הורים אחת למספר מפגשים.
התהליך האומנותי מאפשר:
למטופל לחפש, להתנסות, להתמודד עם תכנים רגישים, להבינם בצורה טובה וברורה יותר מאשר במילים. עצם השימוש בחומרי האומנות מאפשר למטופל לשחרר רגשות, למשל – ילד שחש רגשות כעס קשים ולא מרשה לעצמו לפרוק אותם בגן או בבית יכול באמצעות חמר, למשל, לזרוק או להטיח או למעוך את החמר , כשהאקט עצמו עשוי לאפשר שחרור מהכעס העצור בו (קתרזיס), שאותו לא יכול היה לבטא במציאות החיצונית.
ניתן לראות בחדר הטיפול מיני קוסמוס שבו אפשר להתנסות בתנאים בטוחים בחוויות המוכרות לילד ממקומות אחרים וליישמם במציאות היום יומית. כמו למשל, ילדה שחוותה קשיים ביצירת קשרים חברתיים תפרה בובות מבד, הרסה אותן, ותפרה מחדש. השימוש בחומרים והמשחק בתוצרים אפשרו לילדה להתנסות במשחק במצבים שונים של תגובות והזדהויות והייתה לה אפשרות לבדוק ולבחון תהליכים רגשיים ואינטרקציות שהיא פחדה או התביישה לבדוק במציאות. במהלך הפגישות ותוך כדי משחקי התפקידים של המטפלת עם הילדה, למדה הילדה דרכים לא הרסניות לביטוי רצונותיה, פחדיה וחששותיה ותרגלה דרכים חלופיות ליצירת קשר חברתי תקין.
הדרכת הורים מהווה חלק אינטגרלי מתהליך הטיפול בילד. ההורים מהווים ערוץ תקשורת נוסף לעולמו של הילד, באמצעותם ניתן לקבל תמונה רחבה יותר על מצבו של הילד במסגרות שונות של חייו: בבית, בבית הספר, מול חברים, בחוגים ועוד.. בנוסף, ההדרכה מאפשרת להורה להיות נוכח ומעורב בתהליך.מפגשי ההדרכה מאפשרים הבנה עמוקה יותר של השינויים בהתנהגותו שההורים חווים כתוצאה מהטיפול, כמו כן – ניתנים כלים והדרכה להמשך.
לסיכום – אני מאמינה שעבודה שיש בה הנאה ויצירתיות מאפשרת יצירת קשר בלתי אמצעי בין המטופל למטפל, הטיפול מהווה מסע משותף של המטופל והמטפל לגילוי צבעי הנפש המצויים בעולמו הפנימי של המטופל. בנוסף, האומנות והתהליך היצירתי מעודדים את ההיבט הטרנספורמטיבי של ההכלה ומאפשרים תקשורת חווייתית ורגשית כמו גם תחושת שיתוף ואינטימיות שנוצרת כתוצאה מהחוויה.
