קלינאות תקשורת

קלינאות תקשורת לילדים

'קלינאות תקשורת' (Speech Language Pathology ) הוא השם הניתן לחקר ההפרעות בתקשורת. תחת כותרת זו נמצאות הפרעות בתחומי התקשורת, השפה, הדיבור, הבליעה והשמיעה. הפרעות בתקשורת יכולות להיות מולדות או נרכשות ועשויות להופיע בכל גיל. 

קלינאי תקשורת

קלינאי תקשורת הוא בעל מקצוע העוסק באיתור, אבחון, הערכה שיקום וייעוץ בכל הנוגע להתפתחות שפה, ליקויי שמיעה, דיבור ובליעה. עבודת קלינאי התקשורת משתלבת במערכות שונות כמו מערכת החינוך ומערכת הבריאות. כמו כן, קיימים מרכזים פרטיים לטיפול בתחומים השונים שהוזכרו לעיל. 

תחומי טיפול עיקריים

תחום השפה בתחום זה נכללות הפרעות של הבנה והבעה, הפרעות ביכולות בתחום הסמנטי (משמעות המילים), הפונולוגי/מורפולוגי/תחבירי (מבנה המילים והמשפטים) והפרגמטי (שימוש בשפה בהתאם לנסיבות). הפרעות בשפה מתחלקות להפרעות בהתפתחות שפה, כלומר, הפרעות הפוגעות בתהליך רכישת השפה, מולדות או מופיעות בגיל צעיר, והפרעות שפתיות לאחר רכישת שפה. הפרעות שפה עשויות להופיע ללא הפרעות בתחומים התפתחותיים נוספים או כחלק מהפרעות התפתחותיות נרחבות (אוטיזם, פיגור).

איבחון וטיפול בהפרעות תקשורת ושפה:
מעקב אחר התפתחות שפה תקינה.
איחור בהתפתחות שפה אצל ילדים.
ליקויי שפה אצל ילדים או מבוגרים על רקע של נזק מוחי מולד או נרכש.
הקניית שפה ומיומנויות תקשורת מילולית לאוכלוסיית ילדים הסובלים מלקויות שונות, כגון: ליקויי שמיעה, שיתוק מוחין, פיגור שכלי, אוטיזם ועוד.
זיהוי ליקויים בהתפתחות התקשורת אצל תינוקות וילדים.
טיפול בתינוקות ובילדים הלוקים בתקשורת לא מילולית ובניצני התקשורת המילולית.
ייעוץ והדרכה להורים וצוותים מקצועיים המטפלים בילדים לקויי תקשורת.
הקניית תקשורת חלופית ותומכת לילדים ומבוגרים הלוקים בתקשורת המילולית.

מתי מומלץ לפנות להערכת שפה?

כאשר נראה שהשפה אינה ממשיכה להתפתח ולהתקדם. כאשר קיים רושם שישנם פערים בין שפתו של הילד לזו של בני גילו, כאשר דיבורו של הילד משובש (יחסית לבני גילו) עד כדי כך שאינו מובן לסביבתו, כאשר מורגש תסכול מצד הילד על שאינו מצליח להביע את עצמו.   

תחום הדיבור מתייחס ליכולת הפקת שפה. הפרעות בתחום זה עשויות להיות מבניות או עצביות או הפרעות משולבות. התפתחות דיבור מתחילה מהלידה ומושפעת מאוד מיכולת השמיעה. הפרעות בתחום זה נעות בין קשיים ספציפיים בהיגוי לבין הפרעות נרחבות כתוצאה מליקויים מולדים או נרכשים.

איבחון וטיפול בהפרעות דיבור:
שיבושי הגייה למיניהם, כולל פגיעה בתיפקוד האורומוטורי ( שרירי הפה) בילדים ובמבוגרים.
בעיות בקצב הדיבור, כגון: גמגמום, דיבור חטוף, דיבור איטי וכד'.
הפרעות קול על רקע אורגני (כמו שיתוק מיתרי הקול או אי-ספיקה של החיך).
הפרעות קול על רקע שימוש לא נכון.
שיקום הדיבור לחולים לאחר כריתה מלאה או חלקית של הגרון.
טיפול מונע לבעלי מקצועות שהדיבור הוא כלי עבודתם העיקרי, כמו: ח"כים, מורים, עורכי דין, אישי-ציבור ושחקנים.
הפרעות נפוצות – ליקויי היגוי, דיספרקסיה, הפרעות קול וצרידות, גמגום, דחיפת לשון, שיתוק מוחין, הפרעות מומי חיך ושפה,    סרטן הגרון.

הפרעות היגוי כאשר הוגים בצורה משובשת צליל (הגה) אחד או יותר בדבור בהתאם לנורמות באותו גיל.

מה הוא טיפול היגוי ומה מטרתו?

טיפול היגוי הוא חלק ממגוון טיפולים בדבור. מטרת הטפול היא להביא את הילד או המבוגר לדבור נכון וברור בהתאם לצלילים הנשמעים בשפתו.

מה הם הגורמים לשיבושי היגוי?

רוב שיבושי ההיגוי נובעים מבעיה תפקודית. כלומר אברי ההיגוי תקינים ובכל זאת הצליל נהגה בדרך משובשת. לפי מחקרים שנעשו בתחום, בעיה באבחנה שמיעתית לגבי הצליל המשובש הוא אחד הגורמים הראשוניים והעיקרים. ניסיון בשטח מלמד
שההרגל לדבר עם הצליל המשובש "מחזק" בכל פעם את השיבוש.

גורם נוסף לשיבושי ההיגוי הוא הגורם האורגני, כלומר: אברי ההיגוי לא תקינים כמו: חיך שסוע, מבנה לסת ושיניים לא תקינות המערב לעיתים דחיפת לשון, לשון כבדה ולשון קשורה. ברב המקרים הנ"ל יש צורך בשלוב של טפולים רפואיים /כירורגים עם טפול בדבור, על מנת להשיג הגייה נכונה.

 
מה הוא אחוז האוכלוסיה הסובל משיבושי היגוי?

לפי מחקרים רבים נראה ש 2% - 3% מהאוכלוסייה סובלים משיבושי היגוי, ולכל הדעות זהו אחוז גבוה.

מתי יש להביא ילד להערכת דבור וטיפול בהיגוי?

ראשית יש צורך בבדיקת שמיעה על מנת לשלול אפשרות של בעיית שמיעה אפילו זמנית היכולה להשפיע על ההיגוי. ידוע שילד סביב גיל 3 שנים יכול לבנות משפטים כמו מבוגר כשמורכבות המשפטים הולכת וגדלה בהתמדה. במקרה ויש שבושים רבים המקשים על מובנות הדבור, מומלץ להגיע בסביבות גיל3  שנים להערכת דבור. במידה ורק צליל מסוים נהגה באופן משובש בכל מצב דבור מומלץ להגיע סביב גיל 4  שנים להערכת דבור.

פעמים רבות שומעים אצל ילדים צליל שנהגה בחלק מהמילים אך לא מופיע בעקביות. יתכן שהצליל נמצא בתהליך רכישה ספונטני ויש לתת לילד זמן לרכישת אותו צליל (כל ילד והקצב שלו).

מה הם הגילאים המקובלים לרכישה ספונטנית של הצלילים?

מקובל כי עד גיל 3 שנים הילד רוכש את הצלילים: ב,פ,מ,נ,ד,ת, ועד גיל 4 הילד רוכש: ר,ל,ק,ג,ו,ח . עד גיל 6 שנים הילד רוכש את ההגאים השורקים:ש,ס,ז,צ.

ידוע כי את תכונת הקוליות בהגאים ב,ו,ג,ז ילדים יכולים לרכוש ספונטנית במהלך שנת הלימודים הראשונה והשניה של בית הספר.

איך בכל זאת אפשר לעזור לו להתקדם ברכישה הספונטנית של הצליל? רצוי ומומלץ לחזור על המילה עם הצליל המשובש בצורה נכונה ומודגשת בלי לדרוש ממנו לעשות זאת אחריכם. הוא זקוק לשמוע את התבנית הנכונה, הוא יפנים אותה וינסה לתקן אותה מיוזמתו בפעמים הבאות שיהגה אותה.

איך מתבצעת הערכת היגוי? במסגרת הערכה זו מקובל להעביר למטופל/ ת מבחן היגוי הכולל תמונות צבעוניות המייצגות מילים בהם מופיעים כל הצלילים הקיימים בשפה וכל צליל בכל מצב במילה(תחילי, אמצעי וסופי). לדוגמא על מנת לבדוק את הצליל ר' יהיו תמונות של רכבת פרח נר מראה. הילד נדרש לענות על השאלה מה זה? ובכך הוגה את המילה באופן ספונטני. במידה ואינו הוגה נכון מבקשים ממנו לחזור על המילה ובודקים גם את יכולת ההגייה בחיקוי. בנוסף בודקים את האבחנה השמיעתית ואת פעילות אברי ההיגוי.

האם הטיפול מיועד גם לאנשים מבוגרים?

אפשר לטפל בכל גיל במידה והאדם רוצה לשפר את דרך הגייתו. ואולם יש לזכור כי אחרי הרגל שקיים מספר רב של שנים, נדרשת מוטיבציה רבה לשינוי אופן ההגיה.

 

הפרעות קול וצרידות


הפרעות נפוצות התחום הזה: יבלות על מיתרי הקול, פוליפים, בצקת, כיב מגע, שיתוק מיתר ואי סגירה טובה של מיתרי הקול
הפרעות קול יכולות לנבוע משחיקה קולית (שימוש לא נכון או שימוש רב בקול), פגיעה כתוצאה מעישון או צריכת אלכוהול, מחלות עצביות, גידולים, טראומה, מחלות ויראליות וסיבות נפשיות. בדיקת הגרון נעשית על ידי רופא אף אוזן גרון והוא זה שייקבע אם נדרש טיפול רפואי, טיפול של קלינאי תקשורת או טיפול משולב. מטרת הטיפול במקרים של הפרעות קול וצרידות, היא זיהוי ושינוי הרגלי דיבור לא נכונים, ורכישת דפוסי דיבור נכונים

 

גמגום


גמגום הוא תסמונת הכוללת תפקוד מוחי שונה מהרגיל בעת הדיבור, ריכוז יתר במילים, פעולות מוטוריות שגויות, שליטת יתר במערכות האמורות לפעול בתת מודע, חוסר ביטחון ביכולת לדבר ועוד. (מתוך "הכל על גמגום", ד"ר עופר מאיר). הגמגום היא תסמונת המופיעה ב-1% מהאוכלוסייה והיא נפוצה יותר בקרב גברים.
הסיבות לגמגום אינן ברורות, אך הדעה הנפוצה כיום היא שהגמגום נובע מקיום נטייה מולדת, אשר באה לידי ביטוי בשילוב עם גורמי סביבה שונים. אצל רוב הילדים קיים שלב של חוסר שטף בדיבור, קרוב לגיל 3. שלב זה בדרך כלל עובר ללא צורך בעזרה מקצועית. בכל מקרה של ספק, כאי לפנות לאבחון על מנת לקבוע האם מדובר בחוסר שטף או בגמגום, והאם יש צורך בטיפול

מה הוא גמגום?

דבור הנשמע כחוסר שטף כולל שוני מדבור שוטף במרכיבים הבאים: מיקום הפסקות, קצב הדבור, הנגנה של הדבור (אינטונציה), חזרות על צלילים הברות או מילים, הארכות, לחיצות, בלוקים, תנועות לוואי, וויתור או הימנעות מדיבור, מאמץ פיזי ו/או מחשבתי בזמן הדבור.
 
האם הגמגום תורשתי?

מה היא שכיחותו? לגמגום יש נטיה משפחתית בחלק מהמקרים. אך יכול להופיע גם ללא סיפור משפחתי. בילדים שכיחות הגמגום נעה סביב-5% אך עם השנים השכיחות יורדת ומגיעה לכ-1% באוכלוסייה הבוגרת . הגמגום הרבה יותר נפוץ בגברים לעומת נשים.
 
מה גורם לגמגום?

הסיבה לגמגום אינה ידועה וייתכן שיש גורמים שונים באנשים שונים. כיום מקובלת הדעה שלגמגום מקור אורגני פיזיולוגי שיחד עם השפעות התפתחותיות וסביבתיות גורמים/מחמירים חוסר שטף בדיבור. ההתנסות בדבור מגומגם, ניסיונות להתגבר על זה, תגובות הסביבה, פער בין יכולות לדרישות שפתיות, כל אלה- יכולים להוות גורמים משמרים ומחריפים את הגמגום.
 
באיזה גיל הגמגום מופיע?

הגמגום בדרך כלל מופיע לראשונה בגיל צעיר, בין 2-6 שנים. לפעמים הגמגום מופיע ואחר כך נעלם ובהמשך מופיע שנית בגיל מבוגר יותר.
 
באיזה גיל כדאי לטפל בגמגום?

כשהגמגום מופיע בגיל צעיר,בכ-75% מהמקרים הוא חולף ללא טיפול. יש צורך באבחון אצל קלינאי תקשורת, כדי להחליט אם להתחיל בטיפול, לקבל הדרכה, או להישאר במעקב. פרוט של סוגי הטיפול ביחס לגילאים- ראה בהמשך.

 

תחום התקשורת

הפרעות תקשורת – PDD (Pervasive Developmental Disorder ). תחת כותרת זו נמצאות הפרעות שונות, העיקריות שבהן – אוטיזם, אספרגר, תסמונת רט, CDD ו-PDDNOS . מדובר בקבוצה של הפרעות המופיעות בתחילת ההתפתחות, ומאופיינות בפגיעה בכל תחומי ההתפתחות של הילד – התפתחות שפתית (דיבור והבנת שפה), התפתחות תקשורתית, התפתחות קוגניטיבית, התפתחות תפקודים תחושתיים.

 

תחום השמיעה

ערוץ השמיעה הוא המשמעותי ביותר לרכישת שפה מדוברת. ליקויי שמיעה משפיעים על יכולת זיהוי וההבחנה שלנו בצלילים השונים וכתוצאה מכך גם על יכולת ההבנה וההבעה.  לקויות שמיעה יכולות לנבוע מסיבות רבות – גנטיות, זיהומיות, שימוש בתרופות, חשיפה לרעש, טראומה ומחלות שונות. 

קיימים מספר סוגים של לקות שמיעה – לקות הולכתית (כתוצאה מפגיעה בתהליך הולכת הצליל אל האוזן הפנימית), לקות תחושתית עצבית – פגיעה בתאי העצב באוזן הפנימית או בעצב השמע, ולקות מעורבת. 
קביעת סוג הלקות וחמרתה נעשית ע"י רופא אף אוזן גרון לאחר בדיקת שמיעה. חומרת הלקות תלויה ברמת הירידה בשמיעה וביכולת התפקודית של האדם לקוי השמיעה. 
תפקיד הקלינאי – ביצוע בדיקות שמיעה, התאמת מכשירי שמיעה וטיפול בילדים ומבוגרים לקויי שמיעה.

 

איבחון ושיקום הפרעות בשמיעה:

 הערכת שמיעה בתינוקות וילדים.
 הערכת שמיעה באוכלוסייה מבוגרת - כולל איבחון הנזק בעזרת טכניקות ומיכשור מתקדם.
 שיקום שמיעתי לאחר השתלת שתל כוכליארי - בילדים ובמבוגרים.
 תכנית למניעת נזקי רעש.

 

תחום הבליעה


בליעה היא תהליך העברת מזון ו/או נוזלים מהפה דרך הלוע והוושט ועד לקיבה. הפרעות בבליעה הן הפרעות בכל אחד משלבי תהליך זה. הפרעות בבליעה עשויות להיות מולדות או נרכשות, והן נובעות מגורמים רבים: ליקויים מבניים, מחלות, פגיעות עצביות, בעיות במערכת העיכול, גידולים ו/או טיפולים רפואיים שונים, עישון, צריכת אלכוהול והרגלי אכילה לא נכונים.
אבחון בעיות בליעה מתבצע ע"י צוות הכולל קלינאי תקשורת, רופא אף-אוזן-גרון, רופא גסטרואנטרולוג, רופא רנטגנולוג ודיאטנית. האבחון מורכב מהערכה קלינית ומצילום מנגנון הבליעה. בהתאם לתוצאות - מגובשת עמדה טיפולית (למאמר בנושא הפרעות בבליעה)

 

איבחון ושיקום של הפרעות בבליעה:


זיהוי הפרעות במהלך התקין של הבליעה.
פיתוח תכניות טיפול ייחודיות - ישירות ובלתי ישירות.
שיתוף פעולה עם גורמים נוספים והתאמת מאזן תזונתי על-פי הקשיים המאובחנים.
שיקום הבליעה באוכלוסיות מוגדרות, כגון: ילדים עם הפרעות התפתחותיות מולדות ונרכשות, אנשים לאחר פגיעה במערכת העצבית המרכזית או ההיקפית, או לאחר 
ניתוחי ראש-צואר וטיפולים אונקולוגיים.
טיפול בתפקוד הלשון כמסייע בטיפול אורתודנטי - דחיקת לשון.

 

דחיקת / דחיפת לשון

מה היא דחיפת לשון?

דחיפת לשון מכונה גם דחיקת לשון או   Tongue Thrust.  זוהי תופעה נפוצה באוכלוסייה המתבטאת בתנוחת הלשון כנגד השיניים הקדמיות או דחיפתה בין השיניים העליונות והתחתונות בעת מנוחה, בזמן בליעה ולעיתים בזמן הדבור. בכל המצבים הנזכרים, הלשון אמורה להימצא בתוך הפה מאחורי קו השיניים כשהיא איננה נראית. התופעה היא לרב תולדה של הרגל אכילה מגיל הינקות שלא נעלם.

למה גורמת דחיפת לשון?

דחיפת לשון היא הרגל. עיקר השפעתה עלולה להיות על הגוי ועל מצב השיניים. במצב זה הלשון דוחפת בכוח כנגד השיניים (לרב השיניים העליונות) ועלולה לגרום לכך שהמנשך יהיה פתוח. במידה ומחליטים על טפול אורתודונטי לחץ הלשון הקבוע מקשה מאד על יישור השיניים והצלחת הטיפול.

בהיגוי ניתן לפגוש שיבושים של הצלילים ס', ש', ז', צ'. כתוצאה מדחיפת לשון. צלילים אלו יהגו כשהלשון בין השיניים במידה זו או אחרת.

האם בכל מקרה של דחיפת לשון יהיו שיבושים בהיגוי?

לא. ישנם מצבים בהם דחיפת הלשון מופיעה בעיקר במנוחה ו/או בבליעה. אף אינה גורמת לסילוף של הדבור. ישנם מצבים של סילוף הצלילים ס', ז', ש', צ', שאינם מלווים בדחיפת לשון.

מה ניתן לעשות במקרים של דחיפת לשון?

ניתן לפנות להערכה אצל קלינאית תקשורת ולקבל טיפול בהתאם. אם קיימים שיבושי היגוי, קלינאי התקשורת יטפל בהם ובדחיקת הלשון. התרגול כולל הדרכה לגבי מצב הלשון הנדרש בעת מנוחה, ובזמן בליעה של מוצקים ונוזלים כולל תרגילים

 

לחיזוק סגירת השפתיים ותרגילים לשיפור תנועת הלשון.


מה הוא הגיל שמומלץ להתחיל בטיפול?

מגיל 6 ומעלה. יש לשקול כל מקרה לגופו בהתאם להערכת הקלינאי והאורתודונט (כאשר ההפניה היא ממנו).
מרחב אישי - מרכז רב תחומי לטיפול בילד ובמשפחה ממוקם ביהוד אשר במרכז בקעת אונו.

לפרטים על מרסי רובין, קלינאית תקשורת במרחב אישי

קישורים נוספים

אתר בית החולים הדסה עין כרם -  הפרעות בתקשורת
אתר הבית "אגודת קלינאי התקשורת בישראל"


 

אתר זה פותח ע"י בניית אתרים בניית אתרים | אתר תדמית
© כל הזכויות שמורות למרחב אישי - מרכז רב תחמי לאבחון וטיפול בילד ובמשפחה